360 מעלות בשנתיים

שנתיים חלפו מאז "צוק איתן", הקטלני בסבבי הלחימה ברצועה. עם סיומו התחייבו עשרות מדינות, ואיתן משרד הביטחון והדרג הפוליטי בישראל, לסייע בשיקום הרצועה, לבנות מחדש את מה שנהרס, ולסייע בקידום הכלכלה – לרווחת התושבים ולשם השגת יציבות באזור. האם חל שיפור בחיי תושבי הרצועה? האם נפתח בפניהם אופק של תקווה?

המשך
תמונה: מבט על שכונת שג'עייאה שבעיר עזה, לאחר הלחימה ב-2014. צילום: אדוארדו סוטרס חליל

שנתיים חלפו מאז יצא לדרך מבצע "צוק איתן", הקטלני בסבבי הלחימה ברצועה. מיד בשוך הקרבות התחייבו עשרות מדינות, ואיתן משרד הביטחון והדרג הפוליטי בישראל, לסייע בשיקום הרצועה. המטרה המוצהרת הייתה לבנות מחדש את מה שנהרס, ולסייע בקידום הכלכלה – לרווחת התושבים ולשם השגת יציבות ארוכת טווח באזור. נקפו שנתיים והגיעה העת לבחון את המצב הנוכחי, ולשאול: האם חל שיפור בחיי תושבי הרצועה? האם נפתח בפניהם אופק של תקווה?

שתי עובדות מזדקרות מעל הכל:

1. חומרי בנייה נכנסו במהלך השנתיים האלה, במטרה לבנות את כ-11 אלף יחידות דיור שנהרסו כליל, 6,800 שנפגעו כך שלא נמצאו ראויות למגורים, ולמעלה מ-150 אלף בתים אחרים שנפגעו, זאת בנוסף למבני תעשייה ומסחר, תשתיות ועוד.

2. תושבי הרצועה מתקשים להתאושש. אחוזי האבטלה עודם גבוהים מאוד, התשתיות מוסיפות להידרדר, הכלכלה מדשדשת, הבידוד נמשך, היכולת לנוע עוד מצטמצמת, כ-75 אלף בני אדם נותרו חסרי בית כתוצאה מסבב האלימות של 2014. הייאוש פושה.

בית שנהרס בצוק איתן. צילום: גישה

מזה שנתיים שיקום של מבנים ובנייה מחדש של יחידות מגורים לרבבות שאיבדו את בתיהם בהפצצות נמצאים במוקד תשומת הלב. לא פעם המעקב אחר כמויות חומרי הבניין הנכנסות ומדידת קצב הבנייה, היו חזות הכל. כך הוחמצה לא פעם המדיניות הבלתי עקבית והעמומה של ישראל לגבי אישורים לסחורה נכנסת, לגבי מה מותר לשווק בגדה ובישראל.

היד הקלה על הדבקת מניעה ביטחונית גם לציבור לא קטן מתוך המעטים שנכנסים תחת הקריטריונים הצרים והנוקשים לתנועה במעבר ארז, כמו גם עצירת הדואר הממשלתי, חסימת מעבר חומרי בניין לזמן מה והחרמת משלוחים שלמים של סחורה שחלקה הקטן נמצא חשוד – כולן פעולות ענישה מובהקות, שננקטו וננקטות למרות שהן במובהק פוגעות במאמצי השיקום.

ישראל מתמידה ביישום הכלל למניעת תנועה בין חלקיה של הטריטוריה הפלסטינית, עזה והגדה המערבית, פרט ליוצאי דופן, ואפשרויות התנועה של התושבים נותרו מצומצמות. מהצד השני, מעבר רפיח למצרים סגור רוב ימות השנה ועשרות האלפים שממתינים לעבור בו למדינות שלישיות מפסידים בכל יום אפשרויות להתחיל את עבודותיהם, לימודיהם או להיפגש עם קרובי משפחתם שבחו"ל; ישראל מגבילה מאוד את כניסתם של פריטים שנמצאים ברשימת החומרים ה"דו-שימושיים" ונחוצים לשיקומם של ענפים כלכליים רבים ברצועה, לתיקון ולבניית מפעלים, מבנים ותשתיות חשמל, מים וסניטציה, ולהנעת הכלכלה כולה.

את הפער המטריד בין מילות בכירי מערכת הביטחון, שהביעו תמיכה בשיקומה הכלכלי של עזה כאינטרס ביטחוני ישראלי, לבין תרגומן הבלתי מספק בשטח, סיכמה מנכ"לית גישה, תניה הרי, במאמר דעה שפורסם ב"הארץ" ערב חתימת הסכם הפיוס ישראל-טורקיה:

"כבר שנתיים שבכירים במערכת הביטחונית ובמערכת הפוליטית אומרים, כי ביטחון ישראל תלוי בשיקום של עזה. הטעות של רובם היתה ההתייחסות הצרה לשיקום, כבנייה מחדש של מה שנהרס ב-50 ימי הלחימה הקשה. שיקום אמיתי חייב לכלול את חיבור עזה לגדה, כך שתושביה יוכלו לשגשג, ולא רק לשרוד."

חלק 1
בנייה
מדובר בכמות מכובדת של חומרי בניין, אבל חסכים עצומים עדיין בעינם
בנייה ברצועת עזה. צילום: אימאן מוחמד

מאז תום הלחימה בספטמבר 2014 ועד סוף יוני 2016, נכנסו דרך מעבר כרם שלום לרצועה 915 אלף טון מלט ו-126 אלף טון של ברזל לבניין (מסוף אוקטובר 2015 הוצא החצץ מרשימת החומרים הדו-שימושיים וכניסתו אינה מנוטרת דרך מנגנון השיקום). הם נועדו לשיקום ובנייה של תשתיות מים, ביוב, תחבורה, לבתי מגורים, לבתי ספר ומרפאות, לפרויקטים בינלאומיים שבנייתם החלה טרם סבב הלחימה האחרון. מדובר בכמות מכובדת של חומרי בניין, אבל חסכים עצומים עדיין בעינם. בנספח לדפים אלה, מידע מפורט יחסית על קצב הבנייה ברצועה ואתגריו.

חלק גדול מכספי המימון לשיקום הפיזי שהובטחו על ידי המדינות התורמות עוד מתמהמה, בעוד שהפיצול הפוליטי הפנים-פלסטיני לא מסייע כלל לדרבן את התורמים לעמוד בהתחייבויותיהם. המנגנון שדרשה ישראל לפיקוח על זרימת החומרים, שנוצר בשיתוף הרשות הפלסטינית ובפיקוח האו"ם, אינו הרמטי – זאת על פי הודאת הצבא עצמו – כך שהוא אינו מונע זליגה של מלט לשוק השחור (ובנוסף, מאז תום הלחימה נכנסו 58,707 טון מלט וחצץ ממצרים, דרך מעבר רפיח, שאינו מפוקח על ידי ישראל), אבל הוא כן מייקר ומאט את תהליך הבנייה. ישראל הענישה את תושבי הרצועה באיסור כניסת מלט למשך שישה שבועות. החוסר שנוצר בחומר הגלם העיקרי לענף הבנייה קטע את פעילותם של המפעלים שתלויים בו לאספקת תוצרי בניין והוביל לאיבוד אלפי מקומות עבודה בתחום.

חלק 2
תנועת סחורות
העגבניות הראשונות ששווקו בישראל בסיומו של איסור בן 8 שנים. מרץ 2015. צילום: גישה
העגבניות הראשונות ששווקו בישראל בסיומו של איסור בן 8 שנים. מרץ 2015. צילום: גישה

ישראל אמנם הכריזה בשנה הראשונה לאחר הלחימה על הקלות שאפשרו שיווק מוגבל של סחורה בשוקי הגדה וישראל, אך בחלוף הזמן, הציגה החמרות חדשות המכבידות על מאמציהם של אנשי עסקים, בעלי מפעלים, סוחרים ויצרנים להניע קדימה את כוח הייצור ולשווק בגדה ובישראל.

המספר הממוצע של משאיות שיצאו מאז ההיתר לגדה, לישראל ולחו"ל, עומד על כ-12 אחוז בלבד מנפח תנועת המשאיות לפני הטלת הסגר; במחצית הראשונה של השנה הזאת עלה הנפח ל-16 אחוז מזה שהיה בימים שקדמו לסגר. אז, כ-85 אחוז מהסחורות שיצאו את עזה נמכרו בישראל ובגדה, כשישראל מהווה את השוק המרכזי.

מאז נובמבר 2014 ועד סוף יוני השנה יצאו מעזה בסך הכל 1,269 משאיות נושאות סחורה חקלאית למכירה בגדה. 574 משאיות נושאות חצילים, עגבניות או פסולת ברזל, יצאו לישראל (כולל משאית אחת בלבד של רהיטים); ועוד 512 משאיות נושאות סחורה חקלאית יצאו אל שווקים מעבר לים.  בסך הכול, בשנתיים האחרונות יצאו מעזה כ-127 משאיות מדי חודש בממוצע, לעומת 1,064 משאיות נושאות סחורה שיצאו ממנה מדי חודש טרם הסגר.

ישראל חייבת לאפשר לסוחרי הרצועה לחדש קשרים ולהגדיל את היקף הסחר עם הגדה ועם ישראל, לאפשר לחקלאים לשווק מגוון גדול יותר בישראל, גם לרווחת הצרכנים הישראלים. משרד החקלאות סירב עד כה להגדיל את היקף השיווק החקלאי מהרצועה בישראל, גם כאשר היה בה מחסור מובהק. בתחילת השנה, כמדי שנה, ישראל אף פגעה בגידולים ובאדמות חקלאיות בשטח הרצועה.

במסגרת ההקלות, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) אף הכריז שיאפשר מכירה של רהיטים מעזה בישראל. לאור הכרזה זו ענף הריהוט, שאת מוצריו התירה ישראל לשיווק גם בגדה, יכול היה להראות ניצני שגשוג, אלא שמיד אחר כך הודיע מתפ"ש כי תיאסר כניסתם לעזה של לוחות עץ עבים מסנטימטר (בנוסף להגבלה על מייבשי צבע ודבק). כתוצאה מכך, תעשיית הרהיטים בעזה בקריסה.

מעל התנועה התקינה של סחורות אל הרצועה וממנה מרחפת החלטת שר התחבורה, ישראל כץ, להגביל את תנועת המשאיות למעבר כרם שלום במענה לתלונות תושבי הדרום על הסכנות שנובעות מעומסי התנועה הנמשכים בכביש 232 המוביל אל המעבר. הוראת השר כץ התקבלה בניגוד לדעתו של מנכ"ל משרד הביטחון שהתריע מראש בפני עמיתו ממשרד התחבורה כי להגבלות על התנועה בכביש המוביל למעבר הסחורות היחיד של עזה עם העולם, "יהיו השלכות מרחיקות לכת והשפעה מזיקה ושלילית ביותר על שיקום הרצועה ומצבה ההומניטרי". כרגע ההחלטה מוקפאת בעקבות עתירה שהגישה מועצת המובילים והמסיעים בישראל.

במקביל לפרסום החלטתו של כץ, הכריז שר הביטחון דאז, משה יעלון, כי הורה לפתוח את מעבר ארז גם למעבר סחורות. בלי קשר לפרשת הכביש לכרם שלום, שער סחורות נוסף בצפון הרצועה, חיוני מאוד למהלכי השיקום של כלכלת עזה.

חלק 3
תנועת אנשים
מעבר ארז. צילום: אדוארדו סוטרס חליל
מעבר ארז. צילום: אדוארדו סוטרס חליל

בניגוד לתנועת סחורות, בתנועת אנשים, לא חלו הקלות משמעותיות מאז סבב הלחימה האחרון. כמחווה, ישראל קבעה מכסת מבוגרים הרשאים לצאת לכמה שעות בימי שישי בהסעה מאורגנת כדי להתפלל במסגד אל-אקצה. מכסת הסוחרים לכאורה הורחבה, אך מעל ל-1,500 סוחרים הוצאו מהרשימה בטענה  של "מניעה ביטחונית".

בכלל, בחודשים האחרונים מורגשת עלייה במספרים של תושבים המבקשים לצאת לצרכים שונים, ומסורבים בנימוק של "מניעה ביטחונית". רבים מתבקשים להחזיר את היתר היציאה שבידם כשהם מגיעים למעבר ולשוב לביתם, או לעבור "שיחה ביטחונית" עם נציגי שב"כ כתנאי למעבר. במקביל, ניכרת עלייה דרמטית בכמות הסירובים מראש לבקשות יציאה, באותו נימוק עלום של "מניעה ביטחונית", שאינו מפורט, ושלא ניתן לערער עליו.

בשנה האחרונה הוחמרו גם תנאי יציאת חולים לצורך טיפול בגדה או בישראל. ישראל הודיעה כי תתיר לתושבי עזה לצאת לחו"ל דרך גשר אלנבי בלא הגבלה, בתנאי שיחתמו על התחייבות שלא ישובו לרצועה במשך לפחות שנה;  מצד שני צמצמה את אפשרות כניסתם של בעלי אזרחות ישראלית לרצועה.

דו"ח של גישה מראה כיצד מגבלות התנועה מזיקות גם לפעולתם החיונית של עשרות ארגוני החברה האזרחית, שמקדמים נושאים כמו שוויון מגדרי וטיפוח ערכים של זכויות אדם. קשה להבין מה התועלת הביטחונית שנוצרת מהחלשת החברה האזרחית ברצועה.

עלייה מסוימת, שנבלמה באחרונה, במספרי היוצאים דרך מעבר ארז אינה מצליחה לפצות את תושבי הרצועה על סגירתו התכופה של מעבר רפיח, שבעבר שימש שער יציאה עיקרי לעולם. בחצי שנה שקדמה לחילופי השלטון במצרים, בקיץ 2013, נרשמו ברפיח מעל ל-20 אלף יציאות ו-20 אלף כניסות מדי חודש. במחצית הראשונה של  2016 נרשמו במעבר בסך הכול 11,376 יציאות וכניסות, בשני הכיוונים. עשרות אלפי האנשים שמבקשים לצאת מעזה כדי לעבוד, ללמוד, לקבל טיפול רפואי או להיפגש עם קרובי משפחתם שבחו"ל, עדיין תקועים ברצועה.

חלק 4
סיכום
סיכום

שיקומה של רצועת עזה כולל הן את התיקון הפיזי של ההרס שנגרם במהלך 50 ימי הלחימה לפני שנתיים, ובסבבים שלפניהם, והן את הנגשת הסיכוי של התושבים לעתיד שבו הם יכולים להגשים את הפוטנציאל האנושי, כמו גם הכלכלי, שלהם. חיזוק הגורמים האזרחיים והכלכליים עומד בבסיס תפישת מערכת הביטחון הישראלית, האופן שבו המדיניות מיושמת בפועל בוגד במטרה זאת.

יש לבטל לאלתר מגבלות תנועה שונות שאין להן הצדקה ביטחונית. תושבי רצועת עזה זכאים ככל אדם ליציבות, לפיתוח ולצמיחה, להיות מסוגלים לקיים חיי משפחה תקינים, ובכלל, חיים בכבוד.