כרם שלום הוא מעבר הסחורות העיקרי של רצועת עזה, והיחיד עם ישראל, עורק החיים של תושבי הרצועה. מדי יום נכנסות לעזה מאות משאיות, עליהן מוצרי יסוד, חומרי גלם לתעשייה, מכשור רפואי, מוצרי מזון, בקר, פירות, דלקים, חומרי בניין ועוד. מנתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה עולה כי חברות וספקים בישראל הם המקור למעל 80 אחוזים משווי הסחורות הנכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום. חקלאים, יצרנים וסוחרים תושבי עזה – המעסיקים אלפים רבים ברצועה – מסתמכים על מעבר כרם שלום לשיווק סחורותיהם, בעיקר אל השווקים הטבעיים שלהם, בגדה המערבית ובישראל, וגם לחו"ל. השליטה על המעבר, על התשתיות בו, על מה שנע בו – כמה ומתי – בשני הכיוונים, נתון בעיקר בידיה של ישראל.
דף המידע הזה מבוסס על מעקב רב-שנים אחר הפעילות במעבר כרם שלום, על ניתוח מסלול מעבר הסחורות בו, ועל מחקר עדכני של התנאים במעבר וההיטלים הנגבים בו. לאורך השנים פרסמנו מחקרים על השפעת מגבלות התנועה על ענפים יצרניים ברצועה ואנחנו מדווחים על כך באופן שוטף. בדף המידע הזה, ניסיון לכמת את העלויות שנובעות מבלעדיותו של כרם שלום בכל הנוגע לקשר עם הגדה ועם ישראל, והקשיים שנובעים ממיקומו הבעייתי, בנקודת ההשקה הדרומית ביותר בין עזה וישראל, המרוחקת מריכוזי תעשיה ומסחר. בנוסף לסקירת תשתיות חסרות במעבר, הדף עוסק במחירים שגובה המדיניות של ישראל בכל הנוגע לניטור ולהרשאת מעבר הסחורות בו.
בסיכומו, הצעות מעשיות לשיפור המצב, בראשן קריאה לפתיחת מעברי סחורות נוספים. בנוסף, במעבר עצמו נחוצים שיפורים, כמו תאי אחסון וקירור, לצד אזורים מוגנים לפריקת סחורה רגישה למזג האוויר. כמו כן, ראוי לשדרג את האופן המסורבל שבו סחורות עוברות בתוך המעבר, ולאפשר בו מעבר של מכולות. על רקע תקדימים מן העבר, אנחנו גם מזהירים מפני סגירת המעבר כצעד ענישתי.
