עובדת בסדנת טקסטיל בעזה. לא לוקחים סיכון בייצור לשוק מוגבל
לאחר מבצע צוק איתן, התירה ישראל שיווק של סחורות מסוימות מעזה לגדה המערבית, בהן טקסטיל ובגדים. בנובמבר 2014 יצאה המשאית הראשונה של בגדים מעזה לגדה. במרץ 2015 הותר שיווק מוגבל מאוד של סחורות מעזה לישראל, שכלל גם טקסטיל.
בקבוצת המיקוד שלנו לפני שנתיים השתתפו ארבעה יצרנים שלפני הסגר שיווקו בעיקר לישראל. כשחזרנו אליהם עכשיו התברר שאחד מהם שיווק כמה משלוחים לישראל, האחרים כלל לא. שוחחנו לכן עם תעשיין שמשווק לגדה, אך לא השתתף בקבוצת המיקוד לפני שנתיים.
הכמויות המשווקות. בממוצע חודשי יוצאות מעזה לגדה קרוב לשלוש משאיות בחודש. השנתיים שחלפו לא עמדו בציפיותיהם של המשתתפים שלנו, אשר העריכו ב-2014 כי יוציאו כ-30 משאיות בחודש, כלומר מספר המשאיות שיוצא כיום מהווה כ-10 אחוז ממה שהסוחרים ציפו.
לפי יו"ר התאחדות תעשיית הטקסטיל והבגדים בעזה, תייסיר אלאוסתאד', סך ההכנסות של הענף הגיע בשנת 2016 לכ-8 מיליון שקלים, עלייה של כ-60 אחוז מ-2015. לדבריו, מתוך 160 חברות רשומות בהתאחדות כ-26 משווקות לגדה, ו-18 לישראל. השיווק לישראל לא מופיע בסטטיסטיקה כיציאת משאיות לישראל במעבר כרם שלום, מכיוון שבשל בעיות בהוצאת חשבוניות מע"מ, המשאיות יוצאות לגדה, שם גם נעשית כל ההתנהלות המסים, ומשם ממשיכה הסחורה לישראל.
מספר העובדים. בשנת 2000 הועסקו בענף 37 אלף עובדים; ב-2005 כ-25 אלף. ב-2015, להערכת התאחדות תעשיית הטקסטיל ברצועת עזה, עבדו בו כ-3,000 מועסקים, עליה ממספר של כ-2,500 באפריל 2014. המספר עלה כיום ל-5,000, כלומר כ-20 אחוז ממספר המועסקים ב-2005.
כפי שציינו הסוחרים לפני שנתיים, כדי שיוכלו לשווק ולחזור לתפוקת עבודה של בין 40 ל-50 אחוז מהייצור בתקופת השיא של הענף, עליהם ללמוד מחדש את השוק בגדה ולחדש קשרים עם הסוחרים שם. לא קל ללמוד את השוק לאחר שנים רבות שבהן נמנע מהם לקיים קשרים מסחריים. סוחר שולח בין 500 ל-1,000 פריטים בהזמנה אחת, ובמצב כזה לא משתלם לממן לבד עלויות של הובלה. הובלת מטען במשאית מהמחסן בעזה ועד למחסום תרקומיא ליד חברון, עולה יותר מ-3,000 שקלים, ולכן הסוחרים מעזה מרכזים הובלות ומתחלקים בהוצאות וכך חוסכים בעלויות הגבוהות.
המצב עלול להשתנות לרעה לאחר שלילת אלפי היתרים של סוחרים. יו"ר ההתאחדות אלאוסתאד' מציין כי בתקופה האחרונה ניסו להיפגש עם נציגים בישראל כדי לשפר את השיווק ולקדם קשרים עסקיים, אך מכיוון שלסוחרים מעזה אין עוד היתרים, הפגישות לא התקיימו, והשיווק לישראל יושפע מאוד כתוצאה מכך.
מקווים לשווק גם לישראל
מאג'ד זקוט הוא הבעלים של חברת אל-מאג'ד לייצור בגדים, שמייצרת ג'ינסים, בגדים לילדים, ובגדים מסורתיים לנשים. הוא מעסיק 75 עובדים: "אנחנו מוכרים בגדה בגדים מסורתיים לנשים, ג'ילבאב, כמעט מאז שהותר לשווק לגדה. המצב הכלכלי קשה גם שם, אבל למרות זאת הצלחנו לפתח קשרים חדשים, ואנחנו משווקים שם סחורה, גם אם בכמויות קטנות."
זקוט אומר שכתוצאה מהשיווק לגדה, התפוקה בחברה עלתה ומספר המועסקים בה עלה. לפני שהותר השיווק בגדה העסיקו בין 50 ל-60 עובדים. היקף המכירות לגדה מגיע היום לכ-100 עד 200 אלף שקלים לחודש, תלוי בעונה ובביקוש, לא מספרים מאוד משמעותיים, אך עדיין טובים מאפס מכירות, אומר זקוט, כך שהוא רואה שיפור והתפתחות לחברה שלו.
חברת אל-מאג'ד מפעילה סוכן ראשי בגדה, שמוכר לכמה חברות שם. בממוצע הם שולחים בחודש כ-1,500 עד 2,000 פריטים, בעיקר שמלות. שיווק ג'ינסים, שיועדו לתלמידי בתי ספר, לא הצליח כמצופה. זקוט אומר שלפני הסגר, ג'ינסים היו עיקר ההצלחה שלו בגדה. היה להם שוק רחב מאוד, מחברון ועד ג'נין, ועד לשנת 2000 העסק בעזה שגשג בזכות השיווק לגדה.
אופן ההובלה. על משטח אחד מעמיסים 20 קרטונים של בגדים, מסביר זקוט. בכל קרטון נכנסות עשר שמלות חורף או 18 שמלות קיץ. עלות משטח מגיעה לכ-400 שקל. לפני הסגר עלויות השינוע היו נמוכות יותר ובעיקר לא היה צורך בתיאום מורכב מראש.
מאג'ד זקוט, בעל חברה לייצור בגדים בעזה, במתפרה שלו עם פועלים. הוא מעסיק 75 עובדים ומשווק לגדה.
מאז שהותר השיווק לגדה ב-2015, מספר העובדים במפעל של זקוט עלה מעט והוא רואה שיפור ואופק התפתחות לחברה.
"אנחנו מוכרים בגדה בגדים מסורתיים לנשים דתיות, ג'ילבאב, כמעט מאז שהותר לשווק לגדה. המצב הכלכלי קשה גם שם, אבל למרות זאת הצלחנו לפתח קשרים חדשים, ואנחנו משווקים שם סחורה, גם אם בכמויות קטנות".
בינתיים, אין לי הקשרים שמאפשרים שיווק לישראל, ואני משקיע זמן ומאמץ בבניית הקשרים האלה.
על משטח אחד מעמיסים 20 קרטונים של בגדים, מסביר זקוט. בכל קרטון נכנסות עשר שמלות חורף או 18 שמלות קיץ. עלות משטח מגיעה לכ-400 שקל. לפני הסגר עלויות השינוע היו נמוכות יותר ובעיקר לא היה צורך בתיאום מורכב מראש.
שולחים בממוצע 1,500 עד 2,00 פריטים לגדה בחודש, בעיקר שמלות.
חברת אל-מאג'ד לא משווקת לישראל בינתיים. זקוט אומר שאין לו הקשרים שמאפשרים זאת, והוא משקיע מאמצים עסקיים ואישיים למצוא חברות מתאימות בישראל במטרה לשווק להן, באמצעות המפגשים והישיבות שנערכים דרך האיחוד בעזה ובישראל. בינתיים, הוא ממקד את מאמציו בהמשך השיווק לגדה, שם גם הקשרים שלו.
מוחמד אבו שנב, בעל מפעל אבו שנב לטקסטיל, לשעבר יו"ר התאחדות הטקסטיל בעזה, העסיק בעבר עשרה עובדים. היום, הוא מעיד, המפעל שלו עובד בתפוקת ייצור של 10 אחוז מיכולתו. הוא דווקא מתמקד בשוק הישראלי, אך "המצב קשה מאוד. רוב המפעלים והיצרנים כמעט שאינם עובדים. כולנו יחד משווקים לא יותר ממשאית אחת או לכל היותר שתי משאיות בחודש.
אבו שנב אמר, בשיחה עמו לפני כמה חודשים, שעוד לא החל לייצר סחורה לחורף, כי אין טעם. החורף לא החל עדיין ובעיקר לא ברור אם יש ביקוש. כשמצב השוק קשה, הוא אומר, לא לוקחים סיכון ולא מייצרים סחורה שלא ידוע אם תימכר.
"רמדאן, החגים, והחזרה לבתי ספר אמורות להיות תקופות מצוינות למכירות. השנה זה לא קרה. לא היה יום שבו עבדתי בתפוקה מלאה או ברצף. אין ביקוש, ובתקופות שאתה מצפה לשגשג, אתה מוצא את עצמך מושבת, מאוכזב וחושש.
מניעות ביטחוניות. "הסוחרים מעזה חייבים לעודד סוחרים מהגדה ומישראל לעבוד איתם כדי שיהיה להם לאן לשווק, וכיום המצב מאוד קשה, במיוחד בגלל המניעות הביטחוניות שמוטלות על הסוחרים, ושלילת היתרי סוחר. יציאת סוחרים הכרחית לעבודתם, לפגישות עם עמיתים ולקידום מכירות ולסגירת עסקאות."
כפי שאמרו בקבוצות המיקוד לפני כשנתיים, גם אבו שנב מעיד שבגדה מזהים את הסחורה שמגיעה מעזה; האיכות שלה גבוהה משל סחורות שמגיעות מטורקיה ומסין, שהשתלטו על השוק בתקופת ההיעדרות של תוצרת עזה.
אבו שנב משווק סחורה גם לישראל. לדבריו, סוחרים מישראל מעוניינים לקנות ממנו אך חוששים שהמצב הביטחוני עלול להידרדר ולסכן את זרימת הסחורה. השנה סיפק סחורה לקונים יהודים דתיים: כיפות, עניבות וגרביים לילדים.
עקב הבעיות בשיווק ישיר לישראל ובהנפקת חשבוניות מע"מ, אבו שנב פתח מפעל בגדה. בין פברואר ליוני השנה שיווק משם סחורה לישראל. אבו שנב טוען שהעובדים בגדה פחות מוכשרים ופחות מקצועיים מעמיתיהם בעזה, ובנוסף, שכרם גבוה יותר. המיזם התברר כלא משתלם ואבו שנב סגר אותו.